#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זר יכול להוליך אברים לכבש.	לא. שנאמר 'והקריב הכהן את הכל המזבחה'.	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זר יכול להוליך עצים למזבח.	יכול.	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אמר חזקיה מנין להפשט וניתוח ששוה בזר, שנאמר ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח, נתינת אש בעיא כהונה הפשט וניתוח לא בעיא כהונה.&nbsp;</b><div>מה מקשה הגמ' על חזקיה, ומה תירץ רב שימי בר אשי.</div>	"הקושיא שזה נצרך לגופו שצריך כהן, ומנא לן למעט.<div>רב שימי בר אשי שמע את אביי מלמד את בנו את דברי חזקיה, והקדים ברייתא בתו""כ: שחיטה כשרה בזר, וכי מאין באת [לומר פסולה שנזקקת להכשירה] מכלל שנאמר 'ואתה וכו' תשמרו את כהונתכם' שומע אני אפילו שחיטה, ת""ל 'ושחט וגו' והקריבו בני אהרן הכהנים', מקבלה ואילך מצות כהונה.<br>וזהו שאמר חזקיה: אם מקבלה ואילך מצות כהונה, למה כתוב 'ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח' [דבתר קבלה כתיבה], אלא למעט הפשט וניתוח שאינם בכהן.</div>"	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מקשה הגמ' על הסבר אביי בחזקיה.	ש'ונתנו בני אהרן אש' לא מיותר, כי משמיענו שאפילו שהיא עבודה שאינה מעכבת כפרה צריכה להיות בכהנים [דאין כפרה אלא בדם].	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שדחינו את דברי חזקיה, מהיכן למדנו (לא למסקנה) שהפשט וניתוח כשרים בזר.	"שנאמר 'וערכו בני אהרן <font color=""#ff0000"">הכהנים</font> את הנתחים וכו', למעט הפשט וניתוח שכשרים בזר."	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ש'וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים' ממעט הפשט וניתוח, ולא נאמר שממעט שני גזירי עצים של בין הערבים (שלא מוזכר בהן כהן). מה מנסה הגמ' לתרץ, ומה הדחיה.	"שמסתבר למעט דבר דומה דהיינו זבח [הפשט וניתוח].<br>ודוחים שאולי דוקא מסתבר למעט <font color=""#ff0000"">סידור</font> העצים מ<font color=""#ff0000"">סידור</font> האברים."	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b><span style=""text-align: start;"">מנין ש'וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים' ממעט הפשט וניתוח, ולא נאמר שממעט שני גזירי עצים של בין הערבים (שלא מוזכר בהן כהן).</span>&nbsp;</b><div><b>מהי האפשרות השניה שהגמ' מנסה לתרץ.</b></div>"	"לא יתכן ששני גזירי עצים לא יצטרכו כהן, דאמר מר 'והקריב הכהן את הכל המזבחה' (בעולת צאן) - זו הולכת אברים לכבש, הולכת אברים לכבש בעיא כהונה, <font color=""#ff0000"">הולכת</font> עצים לא בעיא כהונה. מכלל ש<font color=""#ff0000"">סידור</font> שני גזירי עצים צריך כהונה. וממילא 'וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים' ממעט הפשט וניתוח."	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הגמ' אמרה ש'ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח' איצטריך לגופיה כיון שזה לא מעכב כפרה ולא הייתי יודע שצריך כהונה, ואילו ב'וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים' אומרים שבא למעט הפשט וניתוח, הרי גם נתחים אינם מעכבים כפרה.	"לאחר שכתבה התורה שנתינת אש צריכה כהן אפילו שאינה מעכבת כפרה, כבר אין צורך ללמד שעריכת האברים צריכה כהן אפילו שאינה מעכבת כפרה, וע""כ שבא למעט. רש""י.&nbsp;"	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ששחיטה כשרה בזר.	שנאמר 'ושחט את בן הבקר לפני ה', והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם' [ומדכתיב כהן בקבלה, ובשחיטה לא כתיב, מכלל ד'ושחט' אבעלים קאי].	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתוב 'וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים'. למסקנה.	למסקנה בא ללמדנו שכבש קרב בשש כהנים. 'וערכו' שנים, 'בני אהרן' שנים, 'הכהנים' שנים.&nbsp;	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ממעטים מהכתוב 'והקריב הכהן את הכל המזבחה' (בעולת צאן).	זו הולכת אברים לכבש, ולמעט שהולכת עצים למזבח שלא בעי כהונה.<div>(אבל סידור שני גזירי עצים בעי כהונה)</div>	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתוב 'והקטיר הכהן את הכל המזבחה'.	למסקנה פסוק זה ממעט הפשט וניתוח שאינם צריכים כהונה.	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים. למדנו לטלה שטעון ששה. אמר רב המנונא, קשיא ליה לר""א האי בבן הבקר כתיב, ובן בקר בעשרים וארבעה. מה עונה הגמ'."	וניחא ליה. שכתוב וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ [קרא יתירה הוא, כי כבר כתוב ונתנו אש, וערכו עצים וערכו נתחים, ולמה נכתב שוב? למידרש] איזהו דבר שנאמר בו עצים אש ומזבח, הוי אומר זה טלה [תמיד של שחר. שהזקיקו הכתוב למערכת עצים חדשה כל בוקר]. כלומר שמה שכתוב כאן שצריך ששה כהנים, אינו מדבר על קרבן בן בקר אלא על קרבן טלה.	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שתמיד של שחר הזקיקה לו התורה מערכת עצים חדשה כל בוקר.	שכתוב 'וביער עליה הכהן עצים וכו' וערך עליה העולה', ואמר מר 'העולה' עולה ראשונה, דהיינו תמיד של שחר.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא נאמר שגם בן בקר הוצרך לסידור מערכה, ממה שכתוב 'ונתנו בני אהרן הכהנים אש וערכו וכו'. (רש""י)"	כי מה שנכתב כאן עצים ואש זה משום שקרבן בן בקר נכתב בתחילת ויקרא לפני שנאמר דין סידור המערכה בפרשת צו, והוצרך הכתוב לומר איך יקרב הקרבן ולכן הזכיר את האש, אבל למעשה התכוון לאש שכתובה בקרבן תמיד של שחר, שרק שם יש ציווי.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דינו של זר שסידר את המערכה, להו""א ולמסקנא."	"אמר רב אסי אמר ר' יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;<div>בהו""א הוא דיבר על סידור המערכה, ובמסקנא הוא דיבר על שני גזירי עצים.</div>"	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זר שסידר את המערכה בשני גזירי עצים מה עושים כדי להכשירה לעבודה.	הזר יכול לפרוק אותה, וכהן יסדר אותה מחדש.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהזר מפרק את המערכה שסידר, האם זה מציל אותו מחיוב המיתה.	"הריטב""א אומר שלא, והרא""ש מסתפק וגם הוא נוטה לומר שלא."	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מה הקשה עליו רב זירא (לפי הלישנא קמא), ומה משנים בדברי ר' יוחנן.	וכי יש לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר.&nbsp;<div>ולכן משנים: אמר ר' יוחנן זר שסידר 'שני גזירי עצים' חייב, הואיל ועבודת יום היא.</div>	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מתקיף לה ר' זירא וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה ופסולה בזר. והרי אברים ופדרים ותרומת הדשן שהם עבודות לילה ופסולות בזר.	אברים ופדרים זה סוף עבודת היום.<br>תרומת הדשן זה תחילת עבודת היום.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;האם הקטר חלבים ואברים כל הלילה, זר חייב על זה מיתה.	כן.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מה ההבדל בין שתי הלישנות בתירוץ על קושית רב זירא.	<ul><li>ללישנא קמא: זר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל ועבודת יום היא.</li><li>ללישנא בתרא: זר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל ועבודה תמה היא.</li></ul>	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מאיפה לומדים שסידור שני גזירי עצים נחשבת לעבודת יום (ללישנא קמא).	שנאמר 'וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר'.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מה הקשה רבא על דברי ר""י שאומר שזר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל והיא עבודת יום, ומה אישתמיטתיה."	"שאם היא עבודה כ""כ חשובה שהיא עבודת יום וזר חייב עליה, מדוע לא עשו לה פייס.<br>והגמ' ענתה: אישתמיטתיה הא דתניא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור המערכה ובסידור שני גזירי עצים."	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מה מדייקת הגמ' מקושית רבא (בלישנא קמא), ומה מקשה על זה 3, ומה מתרצת.	מדברי רבא מתבאר שרק עבודת יום שזר חייב עליה מיתה צריכה פייס, אבל עבודת לילה לא צריכה פייס. וקשה <br><ul><li>שהרי אברים ופדרים עבודת לילה היא ויש עליה פייס, </li><li>וגם תרומת הדשן היא עבודת לילה ויש עליה פייס, </li><li>וגם שחיטה כשרה בזר ויש עליה פייס.</li></ul>והתירוץ <br><ul><li>שאברים ופדרים זה סוף עבודת היום, </li><li>ובתרומת הדשן עשו פייס משום מעשה שהיה, (למעשה יכלו גם לתרץ שהיא תחילת עבודת יום. תוס')</li><li>ושחיטה היא תחילת עבודה.</li></ul>	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;בלישנא קמא. איזה ראיה הביא מר זוטרא ואיתימא רב אשי להקשות שסידור שני גזירי עצים היא לא עבודת יום, ומה דחו.	שכתוב אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. ואילו זמן שני גזירי עצים לא כתוב, משמע שהיא עבודת לילה.&nbsp;<div>ודחו ששחיטה בלילה אין לה תקנה, לכן הטריחו לעלות לגג, אבל שני גזירי עצים אפשר לסדר אותם שוב ביום, לכן לא הטריחו לעלות לגג.&nbsp;</div>	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ששחיטה פסולה בלילה.	שנאמר 'ביום זבחכם'.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוחנן זר שסידר את המערכה חייב.&nbsp;מנין שסידור המערכה כשר בלילה.	שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה, מכאן לומדים על סידור המערכה שכשר בלילה (תוס').	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבש טעון ששה. מה הפירוש.	הבשר בחמשה והקרביים באחד.	יומא פרק שני כז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע עשו פיס לשחיטה, הרי היא כשרה בזר.	שחיטה היא תחילת עבודה.	יומא פרק שני כז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מיוחד בהפשט וניתוח שצריך על זה לימודים שכשר בזר.	מצד אחד לא כתוב בזה כהונה, אלא נאמר סתם 'והפשיט את העולה וניתח אותה לנתחיה'.<br>מצד שני זה כתוב אחרי קבלה, והרי מקבלה ואילך מצות כהונה.	יומא פרק שני כז א		
